[...] מים זרמו באמזונס מאז הפוסט שכתבתי כאן ביוני האחרון, ובו סיפרתי על הסופר והתסריטאי [...]

לטלי:
נכון שהמבצע מחלק את העלות בין שני הספרים - אבל זה רק מבחינת הקונה. מבחינת הסופר/ההוצאה, הספר שלהם (זה שבמקרה היה הזול מבין השניים), נמכר בשקל - כך שהאחוזים שלהם באים מה"סכום" הזה (די מעליב לקרוא לזה סכום, בלי מרכאות). קשה לי להאמין שהרשת תיתן להוצאה אחוזים ממחיר שבכלל לא שולם בפועל על הספר שלה, כך שהגיוני לחשוב שזה המצב.
זאת אומרת שהמבצע הוא יותר מדמגוגיה פרסומית - כי הוא משפיע ממשית על הכסף שאותו מקבלים הנוגעים בדבר, אם הספר שלהם נמכר בשקל. זאת, בעצם, הבעיה. וכמובן, התרגיל המסריח של הכנסת ספר לרשימת רבי המכר באמצעות מסירה-בפועל שלו.
בכל מקרה, אני מקווה שהמאמר יגרום לגורמים הרלוונטיים לחשוב קצת על מעשיהם. אם הוא הצליח לשכנע מישהו מהקוראים, זה כבר טוב.
נ.ב.
מי שאין לו כסף, יכול להירשם לספרייה - זה הרבה יותר משתלם כלכלית מאשר לקנות ספרים בחנות, ובתקופה שהייתי סטודנט באוני' ת"א, ניצלתי את הספרייה שלהם הרבה מאוד ולא קניתי ספרים בכלל.

קראתי את מה שכתבת בעיתון ואני בכל זאת לא בטוחה…

בעיקר, כי לא באמת מוכרים ספר בשקל. מוכרים ספר שני בשקל, כלומר ספר ראשון במחיר מלא (ויקר) של 70-80-90 ש"ח וספר שני בשקל, כלומר כל אחד מהם עולה משהו כמו 40 ש"ח.
נכון, זה זול, אבל בשביל אנשים שאין להם, ו/או בשביל אנשים שקונים הרבה ספרים- זה לא מעט כסף. העניין של שקל באמת מבזה ומשפיל, אבל זו סתם דמגוגיה פרסומית- לא מחיר אמיתי.

ובלי קשר להשגות שלי, בהחלט כתבת יפה!

אסתי - אשלח לך את המאמר במייל, כי אני לא רוצה להסתבך עם ענייני זכויות יוצרים בכך שאפרסם אותו כאן (דבר מעצבן בפני עצמו - הרי אני כתבתי את הטקסט…). רשמתי לי, ביום שישי אסרוק את העיתון ו/או אעביר לך את קובץ הוורד המקורי.
וכן, הייתי בפורום בוויינט וראיתי את חוסר הנכונות להקשיב לרעיון החוק הצרפתי. אני באמת לא מבין למה אנשים מתקשים לעכל דבר אלמנטרי כל-כך, הרי אף אחד לא היה מעלה על דעתו לקנות מכונית במאה שקל, למשל. אבל נראה לי שמנקודת המבט שהצעתי במאמר שיתפרסם בשישי, אפילו שפוטי-הנחות מושבעים יוכלו להשתכנע.

יקירי,
התוכל בשביל העיניים שלי להביא את המאמר שלך לכאן.
אני לא קוראת ידיעות, גם לא מעריב ואת המנוי על הארץ הפסקתי לפני חודש.
ומאוד הייתי רוצה לקרוא את דבריך בנושא המעצבן הזה.

אגב, שים לב שהציבור מסרב בכל תוקף לשמוע על החוק הצרפתי ואני מנהלת קרבות מאסף בכל מקום אפשרי רק שהם לא מוכנים בשום אופן לשמוע ובטח לא להקשיב.

נראה לי שגם כיום, כשספרים נמכרים באמצעות קידומי מכירות אגרסיביים, אנשים לא באמת מדפדפים בספר שהם קונים. הם פשוט באים למוכר, מבקשים המלצה, רואים את המילה "מבצע" - ולכל היותר קוראים את התיאור על הכריכה לפני שהם קונים. כלומר, רמת ההיכרות עם הספר בחנות שווה לרמת ההיכרות איתו דרך קומוניקט שמישהו אחר כתב. האמת, עכשיו כשאת מדברת על זה, אני מנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתי מישהו שממש מתעמק בספר בחנות ספרים. ולא מצליח לי…

אני דוקא לא בטוחה כמה סופרים ישמחו לשמוע אנשים שלא רוצים לקרוא את ספרם כי ראו את הסרט…
הקומוניקטים שהוצאות הספרים שולחות למבקרים באמת עלובים, לרוב, בהתחלה התלהבתי מהם ומהר מאוד גיליתי שבתשעים ומשהו אחוז מהמקרים הם מועתקים מהכריכה האחורית ולא מחדשים דבר וחצי דבר.

הסרטון הפרסומי נראה כשיטה מקורית ומעניינת. אין ספק שהשפעת האינטרנט גדלה והולכת, אבל אני לא בטוחה עד כמה אני נלהבת מהעובדה שאנשים קונים ספר בלי לדפדף בו…

באמת אין עליכם! (השאלה רק מה אין ).
ובקשר לנושא השני שהזכרת - אם תקראי את הכפולה הראשונה של "7 לילות" ביום שישי הקרוב, תראי שם מאמר לוחמני באותו עניין מאת עבדך הנאמן. יש שם גם הצעת ייעול מיידית למלחמה בביזוי הספרים הזה. היא מופנית לקהל הקוראים - ואני אפילו חושב שיש לה סיכוי להצליח.

אח אח אנחנו אנשי הפרסום… שלא לדבר על הקריאטיב שבינינו, אנחנו מזיזים את העולם - תודה שאין עלינו, אין.
ואמזון גדולים מהחיים.

אגב, אחלה קופי - שרשרת אמזון.
וזה מזכיר לי שראיתי היום בווי-נט שכתוב שחור עלגבי מסך מה שאני כל הזמן אומרת - המצבע של ספר שני בשקל הכניס את יעל משאלי למקום הרביעי ברשימת רבי המכר.