ליבריסטאן

בית הבליעה

ספרים, בניגוד לפראיירים, לא מתחלפים - הם רק מתים. והעולם הבא שלהם הוא, אולי לצערם, אותו עולם ממש, רק בגלגול אחר. מה שהיה אתמול ספר, יכול להיות היום כל מוצר נייר אחר. כן, ככה זה, השם "מיחזור" נשמע נקי ומיטיב, אבל מתחתיו מסתתרים הרבה מאוד ספרים לא רצויים שאולי לא נשרפו (כי במקום שבו שורפים ספרים וגו'), אבל בהחלט רוסקו, נטחנו, קוצצו והפכו לחומר גלם של מוצרים רווחיים יותר. נראה שבני האדם, שאת גורלם קשר היינה לזה של הספרים, צריכים לעדכן בהתאם את חרדותיהם: אש OUT, קריעה לגזרים וחזרה למלחמת הקיום בתור קופסת קרטון - IN.

בנובל אובזרווטר שלחו את הסופר פייר ז'ורד אל לב המאפליה הזאת, והוא הביא משם כתבה שמציגה לראווה את סופם העלוב של הספרים. לפי הנתונים שבכתבה, בכל שנה מובאים בצרפת 100 מיליון ספרים למפעלים שבהם הם מורדים ממשאיות בכמויות שנמדדות בטונות רבות, נאספים על-ידי בולדוזרים, מונחים על סרט נע ונבלעים בתוך מכבש שאין ממנו דרך חזרה.

ז'ורד, שביקר במפעל כזה בוויניה-סור-סיין, מתאר את כל התהליך, ומסיים אותו בתוצאה הבלתי-נמנעת: אתם מזמינים פיצה, והיא מגיעה חמה וטעימה בתוך אריזה שהיתה פעם רומן מקורי ומטלטל, או רומן סתמי, או כל סוג אחר שתעלו בדעתכם (אין כמו הגרדום כדי להשליט שוויון אמיתי). הוא גם צילם את מכולות האשפה הגדושות בספרים, שנשפכות על הרצפה לפני הוויה דולורוזה, ואפילו עובד על סרט שדן בנושא. איך אומרים? תמונות קשות.

אפשר כמובן להזדעזע, אבל אפשר גם ללמוד שיעור חשוב מהכתבה הזאת, וממה שהיא חושפת: אין לספרות שום סיבה להיות הזירה המבעבעת של גאוותנות, לוחמנות, כעסנות ועוד כל מיני "-נות" שליליות כאלה, כמו שהיא אכן נוטה להיות באדיבות רבים מהפועלים במסגרתה. כי בסופו של דבר כולם, הגאונים וחדלי-האישים, הענקים והגמדים, כולם גומרים על אותו מסוע. ומי שבכל זאת מצליח להגיע לאיזה מדף, צריך פשוט להגיד תודה ולהמשיך לכתוב.

ד"ש מהעתיד

אמזון ממשיכה לעצב במו-ידיה את האופן שבו אנשים צורכים ספרות (ועוד שלל דברים אחרים שהאתר הענק הזה מוכר). עכשיו היא פתחה אתר נפרד בשם Windowshop, שפועל כולו על פלאש ומתפקד כמעין שטיח וידאו אינסופי, שבו אפשר למצוא ביקורות מצולמות של ספרים, טריילרים לסרטים ועוד ועוד. כל זה פועל כמובן בשיתוף פעולה הדוק עם אתר האם, ומכל קטע וידאו יש לינק חזרה לשם. הניווט מתבצע עם כמה מקשים בודדים במקלדת - עושים זום-אין לתוך משהו שמעניין אתכם, והוא מופיע במלוא הדרו.

מה שקצת מוזר הוא שאמזון, שספרות היא הסיבה לקיומה, מתגאה באמירה כמו "הוצאנו את הטקסט ויצרנו חוויה עוטפת כדי לעזור לכם לאבד את עצמכם בשוטטות". אבל במחשבה שנייה, זה די צפוי. האתר הזה נראה כמו החזונות העתידניים שאפשר היה לראות בקולנוע לפני עשור בסך הכל, מין רשת חושית אדירה של תמונות וצבעים, ואם חושבים על זה לרגע, שמים לב שהעתידנים תמיד מדברים על כל התחומים האפשריים, מלבד על ספרים.

מישהו ראה פעם דמות קוראת ספר בסרט על העתיד? קשה למצוא אחת כזאת. ואולי זה דור העתיד של מכונות הריסוק שבחברתן בילה ז'ורד: במקום לשנע טונות של עותקי נייר למפעל חיסול מיוחד, עכשיו רשת המכירה עצמה תדאג לחיסול, באיטיות אבל ביעילות. והחיסול הזה לא יהיה כרוך בשינוי צורה, אלא בהעלמת הצורה מלכתחילה. אולי עוד נתגעגע למכונות האכזריות של מפעלי הנייר, כי כל עוד הן פועלות, זה לפחות אומר שיש עדיין מה לקרוע לגזרים.

danext@gmail.com