ליבריסטאן

בוחשים באפר

לשרוף או לא לשרוף? את Laura, הספר האחרון של ולדימיר נבוקוב, הכוונה. לפני מותו, השביע הסופר את אשתו ורה שתשרוף את כתב היד, אבל היא לא עשתה זאת. הנטל הועבר לבנם, דמיטרי. עכשיו הוא הודיע שבכוונתו לפרסם את הספר הבלתי-גמור ב-2009, ונתן ראיון בלעדי לבי-בי-סי בנושא - שבמהלכו נכנס לחדר משרת עוטה כפפות לבנות, נושא בזהירות את כתב היד המקורי כדי להציג אותו בפני הכתב הנרגש.

עכשיו הוויכוח הוא אם ראוי לפרסם את הספר בניגוד לרצונו של הכותב. דמיטרי נבוקוב טוען שאביו "לא היה רוצה שהספר יושמד", וכנגדו הובאו דבריו של טום סטופארד, שאמר: "זה פשוט מאוד. נבוקוב רצה לשרוף אותו, אז תשרפו". חילוקי הדעות הם, כמובן, לא בעניין כיבוד הורים או מילוי משאלות אחרונות, אלא פשוט בשאלה האם הפרסום של יצירה לא גמורה ולא "מאושרת" יפגע בדיעבד בהערכה ליצירתו של הסופר, ויקבל תשומת לב שתעוות את היחס אליו.

אם זה הטיעון, אז הצדק הוא בוודאי עם תומכי הפרסום. המחויבות לא צריכה להיות לבקשות שונות ומשונות, שמילוין לא יגרום אושר לאף אחד ובפרט לא למי שהביע אותן; היא גם לא צריכה להיות לשימור של תמונת מצב סטטית ומקודשת, רק מפחד שמשהו בה ייפגם. לשרוף את ספרו האחרון של סופר גדול זה אמנם רומנטי, אבל כמו כל רומנטיקה, גם זאת תיעלם מהר מאוד ותותיר אחריה רק חרטות כבדות. וחוץ מזה, זו אולי ההזדמנות האחרונה לעורר קצת את הדור שלא ידע את נבוקוב, ואולי, כמו שהוא יתוודע אליו, הוא יתוודע גם לעוד כמה סופרים אמיתיים.

המשבר ושברו

המשבר הכלכלי ממשיך להעסיק את העולם הספרותי, והפעם מתגולל עליו הסופר הצרפתי השערורייתי (בעצם, בצרפת כולם כאלה) פרדריק בגבדה - שהוא מעין מישל וולבק ליצני וקליל, למי שלא מתחבר למרה השחורה של המקור. בגבדה עסק בכלכלה בעזרת הומור גרדומים כבר בספרו 99 פראנק (כיום הוא נקרא 14.99 אירו) משנת 2000, שגם היה אחד מהברקות התרגום של הוצאת בבל בתחילת האלף החדש.

עכשיו, במאמר שהתפרסם במגזין Lire, הסופר מקונן: "נמאס לי לשמוע את הדיבורים על המשבר הכלכלי, על המשבר הכספי, על המשבר הבנקאי, הנפטאי, המזונאי, החברתי, הדתי, הבינלאומי! למה לא מדברים אף פעם על המשבר הספרותי? גם לנו, אוהביה של הספרות, יש זכות למשבר טוב!"

משם ממשיך בגבדה ברוח השטות עד שמתברר שהשטות קטנה בהרבה משאפשר לחשוב. המשבר הספרותי, לטענתו, נובע מההיפר-ייצור של רומנים שאף אחד לא קורא, מה שמנמיך את ערכם של הספרים ומתנגש באקלים שבו הולך ופוחת הזמן שאפשר להקדיש לקריאה. ובכל זאת, הוא מוצא נקודת אור אחת משמעותית.

בפסקה האחרונה הוא אומר: "הקטסטרופה הנוכחית תביא ללא ספק להרס תקוותיהם של מיליוני אנשים, תגרום לאבטלה ולאומללות בכל מקום על פני האדמה, ואולי אפילו תצית מלחמת עולם חדשה. אבל עשויה להיות לה גם תועלת אחת: להכריח את האדם לשבת, לפתוח ספר ולחשוב על עצמו. 'היי, עצמי. מה, בעצם, שלומי?' - שום דבר לא שווה יותר מאשר המחווה הזאת". וחכו שנגיע למשבר האמיתי: זה שיתעורר כשהאנשים יגלו מה, בעצם, שלומם מתחת לכל מסכת ההדחקה הנוחה של הכלכלה המודרנית.

זריחת הכריכה

כן, כן, שנת 2008 הולכת ונגמרת בין ידינו, וסיכומי השנה מתחילים להיערם על ראשינו. כדי לא להיכנע לאווירת הסוף המדכאת (והטרחנית לא פחות), נמצה את הנושא כך: במסגרת שגעת הסיכומים של אמזון, הוקדש מקום גם לעשרת עיצובי הכריכה הטובים ביותר השנה, והבחירות שפורסמו שם בהחלט מצדיקות ביקור. לנו, כרגיל, יש עוד הרבה מה ללמוד מהעיצובים האלה - אף על פי שאני עדיין תומך בהצעה שלי (כאן) לעיצוב כריכה אחיד ומשעמם לכל הספרים, כדי שאולי מישהו יתחיל לשים לב גם למה שבתוכם.

danext@gmail.com