ליבריסטאן

לפעמים, גם ספינה טבועה חוזרת לשוט על פני המים - ואפילו אם זה רק בתור פיסת עץ שהשתחררה ממקומה וצפה על הגלים, כל עוד עומד עליה מישהו ומנווט אותה לאנשהו, זה מספיק. וכך קרה גם במקרה של "ספינת הספרים", הלא היא תוכנית הטלוויזיה הצרפתית הוותיקה Le bateau livre, שנפלה קורבן להתקפת טורפדו פתאומית באמצע השנה.

את השלב הקודם בסיפור תיארתי אי-שם ביוני, בפוסט הזה: עורך ומגיש התוכנית, פרדריק פרנה, גילה יום אחד שמתכוונים למנוע משיקולי "פופולריות" את שובה של התוכנית לעונה חדשה, ויצא למלחמה - כולל מכתב פתוח לנשיא סרקוזי, שמגנה את היחס המידרדר לספרות במדינה. זה לא עזר לו, והתוכנית ירדה.

לכאורה, סוף פסוק. אבל אתמול נראו כמה בועות אוויר במים שמעל למקום טביעתה של התוכנית, ומהמעמקים חזר ועלה פרנה - הפעם בבלוג אישי חדש שפתח, בשם Le bateau libre ("הספינה החופשית", ובמקור זה נשמע כמובן הרבה יותר טוב. אי-אפשר היה לצפות למשחק מילים אלגנטי יותר מזה: גם זהה כמעט לשמה של התוכנית המנוחה, וגם מתחייב שלא תחזור על עצמה ההתעללות התאגידית).

בפוסט הראשון שלו, פרנה מסביר למה החליט להפעיל את הבלוג, ושווה לקרוא בעיון את דבריו. הוא מזכיר ש"פוטרתי מ-France 5 ביוני 2008 מפני שעשיתי (מזה 12 שנה) תוכנית ספרותית יותר מדי… ספרותית, כנראה. קרי: אליטיסטית. 'היו יותר מדי סופרים בתוכנית הזו…', אמר לפי הדיווחים מנהל ב-France-Télévisions. חייבים לצחוק, לא?"

בהמשך הוא כותב: "נפתח דף חדש, אני ממשיך במאבק, כי רק המאבק קיים. הכוונה היחידה שלי כאן היא לחלוק איתכם את תחושותיי האישיות. השנאה לספרות נוכחת בכל מקום בצרפת, לא רק בטלוויזיה. לכן צריך להיאבק.

"אני מקדיש את הפוסט הראשון בבלוג למדאם דה לה פאייט, הסופרת שכתבה את רומן האהבה וההתבוננות הצרפתי הראשון, 'הנסיכה מקלב', שמפחיד כל-כך את הנשיא שלנו. מי ייתן שזה יתפרש כפרובוקציה או אקט של מחאה שאומר הרבה על ההתכחשות לתוכנית" (למי שזוכר, סרקוזי תועד ביולי האחרון כשהוא מתבטא בפומבי נגד לימוד הרומן בבתי הספר, כמו שסיפרתי כאן).

נכון, אפשר להתרשם כבר מעצם העובדה המקורית, שערוץ טלוויזיה ממלכתי בצרפת הקדיש מקום במשך שנים לתוכנית ספרות משפיעה כל-כך. אבל עובדה שאפילו שם, בממלכת הספרים הבלתי-מעורערת, מקומו של התחום הזה לא מובטח באף גוף שראשיו חרדים לרייטינג שלהם. אם אישיות תרבותית כמו פרנה צריכה לצאת לגלות באינטרנט, משהו במיינסטרים רקוב מיסודו.

הצד הטוב הוא שככל שהמיינסטרים ימשיך לוותר בנדיבות, שלא לומר בגסות, על כל נכסיו הגבוהים והחשובים, כך האינטרנט יקבל הכרה בתור הזירה התרבותית החופשית האמיתית, ויפסיק להיתפס כמקום ש"מידרדרים" אליו בלית-ברירה, רק אחרי שמוצו כל שאר האופציות. או כמו שפרנה אומר על הבלוג שלו: "זאת אולי רק סירה קטנה, אבל אני אהיה האדמירל היחיד שלה". אולי ככה, לאט-לאט, יתאספו מספיק ספינות עצמאיות כדי להשיב מלחמה לציי הבערות והטמטום, שהולכים ותופסים בעלות על האוקיינוסים.

danext@gmail.com