ליבריסטאן

לאן הולכת חנות הספרים העצמאית? לפי המאמר הזה בגרדיאן, כל עוד זה תלוי רק במצב הכלכלי, חנות כזו יכולה איכשהו לשרוד - אבל כשזה מגיע לאדישות הקונים, שום דבר לא יציל אותה מסגירה. או כמו שנכתב בשלט שנתלה על אחת החנויות שבה עוסק הטקסט: "Use it or lose it".

ואם אפילו בבריטניה חובבת המסורת, חנויות ותיקות כמו Murder One בצ'רינג קרוס, לונדון, לא מצליחות לשמור את הראש מעל למים - על אחת כמה וכמה שאצלנו, במקום שבו האדמה התרבותית עדיין לא הגיעה לשלב שבו היא מאפשרת לשורשים להיאחז, המצב בעייתי עוד יותר. חנויות הספרים העצמאיות כאן מעטות, ונראה שהן באמת מתקיימות רק בזכות קונים שמתעקשים, מסיבות אידיאולוגיות, לקנות בהן במחיר יותר גבוה, ולא בבזארים של הרשתות.

זאת הנקודה שבה יקומו לא מעט אנשים ויאמרו שהלקוח לא חייב בנאמנות לשום דבר, מלבד לתנאים שמוצעים לו. אלא שלפי התפיסה המקובלת, התנאים האלה מתחילים ונגמרים במחיר: כביכול, אם המחיר בחנות אחת נמוך יותר מבאחרת, הרצון לקנות דווקא ביקרה מבין השתיים הוא חסר היגיון.

זו אמנם עמדה לגיטימית, אבל לא ממש עקבית. כי אפילו מנקודת מבט היפר-קפיטליסטית, המחיר הוא רק חלק ממכלול תנאי הקנייה. במאמר בגרדיאן נכתב דבר נכון: "חנויות הספרים הטובות ביותר הן מקומות לא רק של מסחר, אלא גם של קהילה". וגם אם חנות ספרים עצמאית גובה על ספר מחיר קטלוגי מלא (במקום להציע מבצעים מטורפים כמו ברשתות), היא עדיין נותנת תמורה מלאה להפרש הזה. התמורה הזו מופיעה בצורת ערך קהילתי: דיאלוג תרבותי ישיר בין בני-אדם, בעולם שבו המגע הזה הולך ומוחלף על-ידי צורות תקשורת מרוחקות כמו האינטרנט.

מה פירושו של ערך קהילתי? למשל, ששכונה שיש בה חנות ספרים עצמאית, עם טעם מובחן ונכונות לייעץ ולנהל חילופי דעות, היא הרבה יותר שכונתית מאשר זו שבה יש רק סניף רשת אנונימי. וקורא שמחובר לחנות כזו עשוי להרוויח ממנה יותר מאשר אם היה נאמן לחנות רגילה. אם, לפי העיקרון המנחה בקפיטליזם, הכסף מגלם באופן מופשט את ערכן של הסחורות שהוא קונה, אז אפשר לומר אפילו שהמחירים בחנויות העצמאיות ובחנויות הרשת למעשה זהים: האחרונות מוכרות רק ספר, ובזול, בעוד הראשונות מוכרות ספר משולב בהון תרבותי, ויותר ביוקר.

בנסיבות כאלה, אי-אפשר לראות במי שנמנע ממבצעי הרשתות וקונה בחנות עצמאית "פראייר"; הוא פשוט קונה מוצר אחר, איכותי יותר, ומשלם עליו בהתאם. ובמילים אחרות: אם קניתם שני עותקים של אותו ספר, אחד בחנות כזו ואחד בחנות כזו, קניתם שני ספרים שונים.

כדי להיות אדישים להבדל הזה, הקונים צריכים לחיות בחברה שאיבדה את היכולת להבחין בערכים בלתי-מוחשיים. כזו שמסוגלת לראות רק מוצרים קונקרטיים, ולהצמיד להם תג מחיר מבלי לזהות את ה"הילה" הרעיונית, הרוחנית, האינטלקטואלית שמקיפה אותם. ומה אתם יודעים? בדיוק בחברה כזאת חיים היום רוב (טוב, כל) בני האדם.

עם זה עוד אפשר להתמודד, באמצעות ניסיון (כמו זה שעשיתי כאן) לעורר מחדש את החושים לערכים הנלווים, השקטים אבל החשובים מאין כמוהם, שיש לחנויות ספרים עצמאיות. אלא שהאיום הגדול באמת על החנות העצמאית, בתור כזו שמוכרת הון תרבותי וקהילתי ולא רק מוצרים מוחשיים, יגיע בעתיד הלא-רחוק, בעידן האי-ספר. אם יש דרכים להכין אותה לתקופה הזו, שיופיעו מיד. כלומר, עד הפוסט הבא, שבו אנסה לחשוב על כמה כאלה בעצמי.

danext@gmail.com