פותחן הספרים
יום ראשון, 8 בפברואר, 2009עכשיו, כשראיתי שרעיון קריאת הספרים בזמן הארוחה לא הוביל לסקילתי ההמונית, אלא דווקא התחבב על הנוכחים, הגיע הזמן לשלב ב': הביצוע. כי כמו בכל מאבק טוב נגד הסדר הקיים, גם כאן האידיאולוגיה לא שווה הרבה אם לא מוכיחים שהיא מסוגלת לפעול בהצלחה במציאות.
כמו שכולנו יודעים מניסיוננו הכאוב (וכמה מהמגיבים גם ציינו את זה), ספרים בכריכה רכה לא מסוגלים להישאר פתוחים - לא על השולחן ולא בשום מקום אחר. הם נסגרים מיד כשעוזבים אותם לנפשם, בדרך כלל בליווי סלטה משונה באוויר. מי שרוצה לקרוא ולהשתמש בינתיים בידיים לפעולות אחרות, צריך לשים על הספר הפתוח ספר אחר, כבד וגדול, שימעך אותו טוב-טוב.
את הספר המועך הזה אפשר למקם רק בחלק העליון של הספר שקוראים, כך שיהיה בו-זמנית על שני העמודים הפתוחים - מה שאומר שהוא לא רק מסתיר חלק מהטקסט, אלא גם מצריך הסרה והחזרה בכל פעם שרוצים להעביר עמוד. וזה, תסכימו איתי, מסרבל את כל עניין הקריאה בארוחה מעבר לגבול הטעם הטוב. הרי צריך גם לחתוך אוכל, להרים עם המזלג, ללעוס; קצת מוגזם להוסיף לזה גם את התנועה המורכבת של לשים יד אחת על הספר, להזיז עם השנייה את ספר-העזר, להעביר עמוד ולהחזיר הכל למקום.
מאחר שבימינו, הביבליו-קולינר (זה השם שהמציאה האקדמיה הפסוודו-צרפתית למי שקורא תוך כדי ארוחה) נדרש להתמודד בעיקר עם ספרים בכריכה רכה, יש צורך במכשיר פשוט שיאפשר להחזיק את הספר פתוח. מאחר שלא מצאתי מכשיר כזה מן המוכן, בניתי אותו לבד - ועכשיו אסביר איך לבנות לעצמכם אחד.
כל מה שצריך הוא קטע ארוך של חוט ברזל מהסוג העבה יותר, זה שצריך קצת מאמץ כדי לשנות את הצורה שלו. אחרי שהשגתם חוט כזה באורך נדיב, תשיגו גם פלייר, ולעבודה. אפשר לעשות את זה לפי השלבים הבאים (אל דאגה, בסוף יש תמונות אם ההסבר לא מספיק ברור):
- למדוד בסרגל, או במטר, את רוחבו של ספר בגודל סטנדרטי כשהוא פתוח במלואו. להוסיף למידה עוד בערך שמונה סנטימטרים. לרשום במקום בטוח - נגיד יחד עם המספר הסודי של כרטיס האשראי.
- לחתוך את חוט הברזל באורך משולש מזה של המידה הסופית שאליה הגעתם בסעיף הקודם - פי שלוש מהמספר שהתקבל אחרי המדידה והתוספת.
- לקפל את החוט פעמיים ולהצמיד את הקטעים זה לזה, כך שיתקבל קטע ישר אחד שעשוי משלושה חוטים מקבילים וצמודים.
- לסובב עם הפלייר את החוטים בצורה סלילית, כדי להדק אותם יחד וליצור מעין חוט אחד עבה.
- לחתוך שלוש חתיכות קצרות של חוט ברזל מהסטוק שנשאר לכם (לא מזה שכבר השתמשתם בו), וללפף אותן סביב החוט העבה במרכזו ובשני הקצוות, כדי להדק אותו עוד יותר.
- למעוך עם הפלייר את כל החתיכות החדות שבולטות החוצה - אתם לא רוצים לפצוע את עצמכם תוך כדי השימוש. מילא לפצוע את עצמכם, אבל זה יכול לקרוע את הספר!
- לכופף את קצוות החוט, שלושה-ארבעה סנטימטר פנימה מכל קצה, כך שהחלק הקצר יהיה מקביל לחלק הארוך (כמו וו תלייה). כדאי לשטח ולפרוש מעט את שני הקצוות, כדי שתהיה להם אחיזה טובה יותר בנייר.
זהו, זה אמור להיות מוכן. ומאחר שלגמרי לא במקרה, הכינותי אחד מראש - הנה התמונות שאמורות להראות איך הוא נראה ואיך משתמשים בו. אגב, זה כבר דור 3.5 של המכשיר ההיי-טקי הזה. היו שלבים קודמים, פחות מוצלחים, אבל השלב הזה בהחלט עושה את העבודה. ובכן, הנה הוא: פותחן הספרים בפעולה (אפשר ללחוץ על התמונות כדי לראות אותן בגדול).
א. משמאל: פותחן הספרים. מימין: הרחבת תחום המאבק של מישל וולבק, שנבחר במיוחד לצורך הצילומים בגלל נגיעתו האפריורית לכל עניין שהאתר הזה עוסק בו.
ב. קלוז-אפ אמנותי על אחד הקצוות.
ג. פותחן הספרים בפעולה. ככה זה נראה מנקודת המבט של הקוראים:
ד. כשרוצים להעביר עמוד, מוציאים את הדף מהוו בצד אחד ומכניסים אותו מתחת לוו בצד השני, כמו בתמונה (דמיינו את הדף מחליק שמאלה מתחת לברזל). זה פשוט ומהיר, גם עם יד אחת.
ה. מבט מלמטה. חדי-העין יוכלו להבחין באחד משני הכורים הגרעיניים הקטנים, שמספקים אנרגיה למכשיר 24 שעות ביממה.
כמו שאפשר לראות, החוזק של חוט הברזל מונע את הפתיחה - אבל רק אם הקצוות שמחזיקים את העמודים ארוכים מספיק. כשכל הקומבינה הזאת ממוקמת במרכז הספר, זה אמור להספיק כדי להשיג את התוצאה הרצויה. אפשר גם להשעין את הספר, באותה צורה, על חפץ מוגבה כדי שיהיה קל יותר לראות את הטקסט.
זהו, עכשיו לאף אחד כבר אין תירוץ למה לא לקרוא תוך כדי אכילה. וחוץ מזה, בעולם העצל שלנו, די כיף להכין לבד משהו שימושי במקום לקנות אותו במבצע יחד עם איזה רב-מכר דלוח וקומקום קפה תוצרת סין. אז קדימה, נסו את זה בבית.
danext@gmail.com