אפשרות של אי
לא לעתים קרובות קורה שגוף מרכזי, מייצג, בענף המו"לות מביע את דעתו על התפתחויות טכנולוגיות. לכן מעניין להיתקל במסמך הזה, שהופץ בסלון הספרים האחרון של פריז ועוסק ב"תפיסות מקובלות, ולמרות זאת שגויות" על האי-ספר, לצד הצעות להתמודדות איתו בעתיד. הגוף שאחראי למסמך הזה הוא ה-SNE, התאחדות שמייצגת 400 הוצאות ספרים בצרפת (וגם מארגנת את סלון הספרים עצמו).
במקום הראשון מבין התפיסות השגויות מופיעה, די במפתיע, אחת שעשויה להיראות מובנת מאליה: "אי-ספר צריך לעלות פחות מספר נייר". אלא שלפי הכתוב, עלות ייצורו של אי-ספר היא "לפחות כמו" זו של ספר מודפס. עלויות ההדפסה וההפצה אמנם נעלמות, אבל במקומן מתווספות עלויות שקשורות לאחסון ואבטחת המידע הדיגיטלי, הוצאות משפטיות על המרת חוזים וטיפול בבעיות של פיראטיות, וכדומה.
מעבר לזה, בצרפת ספרים מודפסים חייבים במע"מ מופחת של 5.5%, אבל ספרים דיגיטליים חייבים במע"מ רגיל - 19.6% , ויש עוד עניינים כספיים שלא ארחיב עליהם כאן. הכותבים מסכמים: "הטענה שמחיר אי-ספר צריך להיות נמוך ב-30% לעומת ספר נייר מהווה סכנה להתפתחות השוק הדיגיטלי, אבל גם לספר הנייר, שאנשים כבר לא יבינו שצריך לשלם עליו מחיר הוגן: כל המבנה של החוק למחיר אחיד עלול להיות מוטל בספק".
שאר התפיסות שהמאמר יוצא נגדן הן: "האי-ספר יחליף את הספר המודפס"; "עם הפיכתו לדיגיטלי, הספר ייעשה בהכרח מטרה לפיראטיות, כמו הדיסק והווידאו"; "ההוצאות לא עושות דבר כדי להתכונן לדיגיטציה, הן נמצאות במגננה"; "אפשר יהיה להסתדר בלי הוצאות בעידן הדיגיטלי"; "אפשר יהיה להסתדר בלי חנויות ספרים בעידן הדיגיטלי". טענות-הנגד של ה-SNE נשמעות הגיוניות למדי, וכך גם ההצעות לפעולה מול אתגרי האי-ספר.
אז מה מציעים הכותבים? להחיל את המע"מ המופחת גם על ספרים דיגיטליים; לתמוך בחנויות הספרים העצמאיות ולסייע להן להקים אתרי מכירה ברשת; להילחם בפיראטיות וברעיון החינמיות של האי-ספרים; ולהתחיל בקמפיין נרחב למען קריאה בקרב הצעירים.
לא בטוח שהכל כאן ישים, אבל מה שחשוב במיוחד הוא ההכרה המפורשת בערכן של חנויות הספרים העצמאיות לקיומו של ענף הספרים גם בעתיד, והמחויבות שמביעה ההתאחדות לשמירה על קיומן. זו זה לא מובן מאליו: התאחדות של הוצאות ספרים רואה את החנויות העצמאיות כהכרחיות לאינטרסים שלה-עצמה. והדגש הוא על "עצמאיות", לא חנויות רשת.
בכל אופן, מה שהמסמך הזה מזכיר הוא שטכנולוגיה היא לא גורל: אפשר להשפיע, במידה כזאת או אחרת, על האופן שבו היא מיושמת ובאה לידי ביטוי. במקום לשכב על הגב בייאוש ולתת לחידושים טכנולוגיים לעשות בנו כרצונם, אפשר גם לעמוד על שלנו ולהחליט לשם שינוי מה אנחנו רוצים מהם.
danext@gmail.com
29 במרץ, 2009 בשעה 22:20
הנקודה האחרונה מאוד מעניינת, לגבי חנויות הספרים העצמאיות.
בישראל אחרי שהוצאות הספרים נתנו כוח בלתי הגיוני לרשתות, הן בוכות על מבצעי השלוש ב- 100.
זה מזכיר גם את העמדה של האולפנים ביחס לאפל - בהתחלה עודדו, ועכשיו נבהלים מהמפלצת שבעצמם יצרו.
שיהיה הרבה בהצלחה להם שם בצרפת, יהיה לנו קשה בלי החנויות העצמאיות שלהם (:
7 באפריל, 2009 בשעה 16:36
[...] נשמעות הגיוניות, אבל כזכור, רק לפני שבועיים ציטטתי כאן (בפוסט הזה) את נייר העמדה של התאחדות ההוצאות SNF בצרפת - שמסביר למה [...]
9 באפריל, 2009 בשעה 11:57
קראת את אפשרות של אי?
9 באפריל, 2009 בשעה 12:45
ועוד איך! בעיניי זה אחד הספרים הגאוניים שנכתבו. אחרי שקראתי אותו אמרתי לעצמי, ולאחרים, שאחרי כזה ספר אין יותר מה לכתוב. זה המקסימום.
9 באפריל, 2009 בשעה 14:08
באמת?
תסביר את עצמך, כי באופן אישי, אני חושב שאת החלקיקים אהבתי יותר.
10 באפריל, 2009 בשעה 11:59
אני לא יודע אם אפשר להסביר תחושות כאלה. אבל אני מרגיש שוולבק רק הולך ונעשה יותר ויותר מושלם עם הזמן (חוץ מ"פלטפורמה" הגרוע). זה כאילו שהוא כותב ספר אחד שוב ושוב, ובכל פעם הוא נעשה מדויק ואכזרי יותר. לי נראה ש"אפשרות של אי" לוקח את כל מה שהיה טוב ב"החלקיקים", ומקצין את זה למקסימום בלי ליפול לחלקים הלא-מוצלחים.
12 במאי, 2009 בשעה 8:40
תודה על ההפניה לפוסט הזה.
לדעתי, כשמדברים על "חנות מקוונת" מדברים על בלוג(חינם)+חשבון paypal(חינם)+איזה תוסף שמאפשר הורדת קובץ טקסט תוך וידוא ביצוע תשלום (בטח כבר יש את זה כתוסף וורדפרס).
אלה עדיין עליות אפסיות במונחי כסף.