כינוי רומז
אם הייתי כותב ספר מתח שהעלילה שלו קשורה איכשהו לבלוג, הייתי קורא לו השרת אחוז הדיבוק. מאז אתמול בצהריים ועד לפני כמה שעות בקושי הצלחתי להיכנס לאתר בגלל תקלה בלתי-מוסברת - ואם זה קרה גם לכם, אני מתנצל בשם חברת ה-hosting, ומבטיח לכל מי שירצה תלוש לצפייה חינם בפוסט אהוב לבחירתו.
ואם כבר התחלנו בענייני שמות לספרים: אולי רק נדמה לי, אבל בכל ביקור בחנות אני מרגיש יותר ויותר שנגמרו לסופרים הרעיונות המוצלחים איך לקרוא ליצירות שלהם (רעיונות טובים לסיפורים עצמם כבר מזמן קשה למצוא). וזה חבל, כי בעיניי, השם הוא אחד החלקים הכי חשובים בספר: זו הצהרת הכוונות הראשונה והבולטת ביותר, ואפשר ללמוד ממנה הרבה על מה שמחכה מאחורי הכריכה.
בדרך כלל, אם השם גרוע, מעטים הסיכויים שהספר עצמו יהיה טוב. לי, בכל אופן, זה עוד לא קרה. השם הוא גם מדד טוב לאופי הכתיבה: אם הוא יומרני, או מתנשא, או מנסה מדי למצוא חן, או שואף בכל הכוח להיראות "ספרותי" בלי שזה מצליח לו - אפשר להמר די בשקט שהבעיה לא מוגבלת לשתיים-שלוש המילים האלה, אלא משקפת משהו שמאפיין גם את הרבבות שבאות בעקבותיהן.
בגלל זה שמחתי כשנתקלתי בבלוג של גארי דקסטר, שנקרא בפשטות איך ספרים קיבלו את שמותיהם. דקסטר הוא סופר בריטי, שכתב בין היתר ספר שלם באותו נושא (ששמו, המוצלח בפני עצמו, הוא למה לא מלכוד-21?). הבלוג, שמבוסס על הספר וגם על מידע שלא הופיע בו, מתעדכן מדי יום - והוא התחיל לפעול לא מזמן, ב-6 במארס. הנה הפוסט הראשון.
לא רק שהסיפורים באתר מעניינים כשלעצמם, אלא שלפעמים כל השתלשלות העניינים שמאחורי שמו של הספר מעניינת הרבה מהספר עצמו. אפילו במקרים שבהם ההסבר לשם נראה מתבקש, מתברר שיש מאחוריו משהו לא ידוע. האמת היא שכל-כך כיף לקרוא את זה, שאני לא רוצה לצטט משם כדי לא להרוס לכם: המידע לא מופיע בצורת פרטי טריוויה, אלא כסיפור ממש, וסיפור טוב לא מקלקלים.
אבל יש נקודה עוד יותר חשובה: כשקוראים את העובדות האלה מגלים עד כמה השם היה, בימים עברו, חשוב לסופרים. אנשים התחבטו והתלבטו והקיזו דם עד שמצאו את השם הנכון לספר שלהם, בעוד שכיום נראה שמי שנותן את השמות האלה הוא בן-דודו הפחות כישרוני של המחשב הצה"לי, שממציא (לפי המיתוס) את השמות למבצעים הצבאיים.
בכל אופן, גם אם לא מתחשק לכם להיכנס לאתר, דבר אחד אפשר ללמוד מהעסק - והוא שלמי שכותב ספר יש רק שתי אפשרויות: לבחור לו שם טוב, או לפחות לדאוג שתהליך הבחירה יהיה כרוך בפרשה מוזרה כלשהי, שתספק קצת גב ספרותי במקרה שהשם יהיה בנאלי.
danext@gmail.com
תגים: אתרים, ביבליומניה
30 במרץ, 2009 בשעה 0:02
אני הכי אהבתי את השם "בואי, נשמתי, שמעי את הסיפור על קלף הקיסרית". ישיר כזה, אומר באמת כל מה ששם אמור להביע.
משום מה הפוסט גם מזכיר לי תיאור בספר "שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש" בו הגיבור מסביר שיש שמות של סופרים שנראים כל כך טוב על הכריכה, הם באורך הנכון ונמצאים ביחס נכון, מבחינה גרפית, לשם הספר עד כדי כך שדי בעניין הזה כדי להפוך את הספרים לרבי מכר.
19 בינואר, 2010 בשעה 20:35
יפפה !