אזיקים מבורכים
יום ראשון, 12 באפריל, 2009בניו יורקר ערכו ראיון עם סופר חדש בשכונה, וולס טאוור (האמת, זה גם נשמע כמו שם של שכונה), ואחד הקטעים בו הפך, בצדק, למעין-כתבה עצמאית. למה? כי לאיש יש שיטות כתיבה מוצלחות במיוחד. בעוד שרוב האנושות הכתבנית פשוט פותחת מחשב ודוחפת לתוכו את מילותיה בסיטונות, טאוור מאמין בדרכים אחרות.
הוא גם מאמין בשיטת הלחימה המשולבת - הרבה אמצעים, שכל אחד מהם מתאים לנסיבות משלו. אמצעי הכתיבה הראשון שהוא מזכיר הוא מסוג שלמיטב ידיעתי לא קיים בארץ: מין "מעבד תמלילים" דמוי מחשבון כיס, שהוא בעצם מקלדת קטנה עם מסך קטן. קטן מדי, לדברי טאוור, שמציין את זה כחיסרון שבגללו הוא לא משתמש בו הרבה. אבל יש גם יתרון: אין חיבור לרשת.
חוץ מזה, יש לו כמובן גם מחשב, או ליתר דיוק, שניים מהם, על שני שולחנות, שאחד מיועד ל"פיקשן" והשני ל"נון-פיקשן". במחשב שמיועד לפיקשן אין חיבור לאינטרנט, וכדי להיכנס לרשת, צריך לעבור לשולחן השני. בנוסף, הוא מצויד במכונת כתיבה. אבל השיטה שמצילה אותו ("כשאני ממש תקוע") היא הכתיבה ביד.
בנובמבר האחרון כתבתי כאן על החזרה שלי לכתיבה (של סיפורים) עם עט ונייר, כמו בימי חוסר-הברירה הטובים ההם. אחת הסיבות לכך היא ברכת האופליין, שדעתו של טאוור לגביה מקובלת גם עליי: מי שמנסה לכתוב ספרות בדיונית "חייב לקצץ הסחות דעת, במיוחד את הבנאליות הנרחבת של האינטרנט, שאותה אני מוצא קטלנית לכתיבת פיקשן".
מאחר שבינתיים הלכתי דרך של כמה חודשים בחברת הכתיבה בעט, אני יכול להעיד שהיא רק הופכת ליותר ויותר משמעותית ונכונה בשבילי. בהתחלה חשבתי שאחרי שמתרגלים לנוחות של הכתיבה במחשב, אין שום אפשרות לחזור אחורה לסרבול-לכאורה של הנייר. אבל עכשיו אני מרגיש את ההפך: הסרבול הזה, הקושי והאי-מיידיות של הופעת המילים, הם הדבר הכי טוב שיכול לקרות בכתיבה.
הבעיה במחשב היא לא רק בהסחות הדעת של האינטרנט, שולה המוקשים ושאר בזבוזי זמן יעילים עד אימה; הבעיה האמיתית מתחילה כשמתגברים על הסחת הדעת, ומתחילים לכתוב. כי מול הוורד, המילים פשוט באות בקלות רבה מדי - עד כדי כך שכל החוויה מתחילה ליצור אשליה של כיף. וכשמתחילים להתאהב במילים שכותבים, זה הסוף.
מה גם שהמילים האלה נראות טוב מדי, עם הפונטים היפים והכל. רק אחר-כך, מאוחר מכדי להציל את הספינה הטבועה, מבינים שהמילים יפות רק לעין, ומגלים את גודל הזוועה שנגרמה בגלל כל החינניות והקלילות האלה. כן, קשה לכתוב על נייר; קשה להעביר את הכל למחשב רק בשלב השני, ולגלות בדרך את כל הפאשלות שעשית. אבל אם לא מערימים קשיים בדרכה של הכתיבה, היא מתחילה לדהור. בדרך כלל לתהום הקרובה ביותר.
danext@gmail.com