ליבריסטאן

כמעט שלושה חודשים עברו מאז הפוסט שבו סיפרתי על פותחן הספרים, ואם נדמה לכם שבזמן הזה רק ישבתי ונהניתי מההמצאה הזו - דעו לכם שמאמצי הפיתוח נמשכו בלי הפסקה. המטרה היתה, בעיקר, לתקן בעיה אחת רצינית בפותחן הספרים המקורי: ברגע שבונים אותו, הוא מתאים רק לפורמט ספרים אחד. אם רוצים לקרוא ספר בגודל גיליון אחר, או בעובי אחר, צריך לבנות מכשיר במיוחד בשבילו.

אגב, באחד הדיונים הקודמים מישהו הגיב והפנה למוצר מסחרי בשם ספרייטור, ואפילו שקלתי לערוק לשורותיו. אלא מה? מבט אחד בתמונה שלו באתר המחיש שהמכשיר הזה לא מאפשר את הפונקציה הכי חשובה בספר: דפדוף. בגלל שהוא מוצמד לקצה העליון, צריך להוציא ולהכניס אותו מחדש בכל פעם שרוצים לעבור דף. זה לא ממש עונה על הצורך שלי, למזלו של קו הייצור של פותחן הספרים, שניצל מקיצוץ אכזרי ופיטורים המוניים.

אבל מה עם עניין הגודל האחיד? חשבתי הרבה על הבעיה הזאת, והגעתי למסקנה שאפשר לפתור אותה רק בעזרת מכשיר בגודל משתנה, שמצד אחד יוכל להתכוונן לגדלים שונים, ומצד שני יהיה קשיח מספיק כדי לשמור על הספר פתוח. התקיימו כל מיני ניסויים כושלים שלא אלאה אתכם בהם, עד שהגיע סוף-סוף הרעיון האפקטיבי והאולטימטיבי: להשתמש באנטנה טלסקופית, כזו שיש במכשירי רדיו קטנים ושהיתה פעם בכל מכונית.

מצאתי אחת כזאת ברדיו ישן ומושבת ששכב באחת המגירות בבית. פירקתי את ההברגה שלה ושחררתי אותה מעגינותה, בדרך לקריירה השנייה שחיכתה לה בענף הספרות. לקחתי את חוטי הברזל הנאמנים, קיפלתי בצורת וו והצמדתי לשני קצוות האנטנה בעזרת נייר דבק מלופף, וכך נולד פותחן הספרים, סימן 4.

הנה התמונות (כל הסבר מופיע מתחת לתמונה שאליה הוא מתייחס). את הוראות ההרכבה אפשר להבין מהן די בקלות - כמו כל פיתוח טכנולוגי ראוי לשמו, גם במקרה הזה הדור החדש פשוט יותר מהקודם. רק תשיגו אנטנה קטנה, ואתם מסודרים.

1. הגודל המינימלי - שום ספר לא נכנס פה, אבל ככה המכשיר לא תופס הרבה מקום.

2. פתוח חלקית. הגודל המתאים לרוב הספרים הוא איפשהו באמצע.

3. הגודל המקסימלי.

4. הוו בצד הנייד, עם קלוז-אפ על החלק הטלסקופי. לספרים עבים במיוחד, אפשר להכניס וו שחלקו הניצב לאנטנה ארוך יותר.

5. הוו בצד הנייח. זה הצד שמתמודד טוב יותר עם החלק העבה של הספר (אם נמצאים בתחילת הקריאה, אלה העמודים שעוד לא נקראו).

6. רגע לפני הלפיתה. צריך רק לפתוח את האנטנה כך שהספר ייכנס בנוחות אל בין שני הווים, ולצמצם אותה עד שהדפים נאחזים בלי להיסגר.

7. ככה זה נראה מצד הקוראים. אפשר לשחק עם הפתיחה והסגירה, כמו גם עם הנייר עצמו, כדי שהעמוד בצד הדק יותר יהיה שטוח ולא מעוגל.

8. וככה זה נראה מהצד האחורי, שהוא, אם במקרה הצבתם את הספר בעמידה כמו בתמונה, הצד שבו נמצאים האנשים שמקנאים בכם על המכשיר שבניתם. עשו להם טובה, ושלחו אותם לחפש לעצמם אנטנה משלהם.

danext@gmail.com