ליבריסטאן

הוויכוח קידמה-נגד-זכויות ממשיך לרדוף את האי-ספרים, הפעם בכתבה הזו בניו יורק טיימס. הכתבה מתמקדת בנושא שנוכחותו בכותרות בוודאי תלך ותגבר עם הזמן - פיראטיות של קבצי ספרים דיגיטליים, והפצתם דרך אתרים כמו Scribd. הפיראטיות הזו, באופן לא מפתיע, מתגברת בנפחה, בעוד מכירות הספרים ממשיכות לרדת.

את מחנה הסופרים המודאגים מייצגת בכתבה אורסולה ק. לה גווין, שמספרת על היתקלויות חוזרות ונשנות עם יצירותיה, המשוטטות פרא באתרי שיתוף. מנגד, קורי דוקטורוב דווקא שמח על התופעה, כי לטענתו, היא מאפשרת ליותר קהל להגיע לסופרים. ובתפקיד שווייץ הנייטרלית - סטיבן קינג, שאמנם לא רואה בעין יפה את הפיראטים, אבל שואל איזו תועלת ייתן המרדף אחריהם.

אם הניסיון של ענפי המוזיקה והקולנוע מלמד משהו, הלקח הוא כנראה זה: אפשר להפחית את היקף הפיראטיות רק ברגע שאמצעי הרכישה והקריאה של אי-ספרים יהיו נגישים לכולם. נניח שהייתי רוצה לקרוא עכשיו אי-ספר כלשהו, כאן בישראל הרחוקה. לא רק שלא מוכרים כאן מכשירי קריאה, גם אין אפשרות מעשית לקנות אי-ספרים (חדשים) ברשת. אמזון היא אולי חנות גלובלית, אבל בכל מה שקשור לקינדל ולאי-ספרים, היא חנות אמריקאית וקנדית בלבד, שבמדינות אחרות אין אפשרות לקנות ממנה אפילו קילובייט אחד.

הפיראטיות אמנם לא תיעלם גם אחרי תיקון המצב הזה, אבל כמו שמראה התקדים של iTunes, המוטיבציה של אנשים מן היישוב לגנוב קבצים יורדת פלאים כשמציעים להם אלטרנטיבה חוקית במחירים מתקבלים על הדעת. כן, תמיד יהיו בינינו אנשים שמרגישים שכל כבודם העצמי יתנדף אם רק ישלמו על משהו שאפשר היה לקחת בחינם. אבל אלה, ככה לפחות אני מרגיש, רחוקים מלהיות הרוב.

חוץ מזה, העובדה שאין בארץ מכשירי קריאה מתחילה להרגיז אותי (לא ברמה של קריזה - יותר של תמיהה קלה) מסיבה אחרת. יש באינטרנט אינסוף ספרים בחינם, כולל כל הקלאסיקות ששווה באמת לקרוא, כי למרבה המזל, חוקי זכויות היוצרים כבר לא חלים עליהם. אלא מה? כרגע אפשר לקרוא אותם או על המסך, שזה לא בא בחשבון, או לאחר הצטיידות בקונטיינר של דפי A4. מכשיר קריאה הוא, בעצם, התנאי ההכרחי לגישה אמיתית למאגרי האוצרות האלה. ובהתחשב בכמויות שעליהן מדובר, הוא בהחלט עשוי להיות הרכישה הספרותית האחרונה שאי-פעם תבצעו. אבל אין איפה.

נכון, אפשר להזמין מחו"ל, נגיד את סוני רידר (קינדל הוא מחוץ לתחום). אבל זה גם יקר להחריד וגם מתיישן טכנולוגית בעודנו מדברים. יש עוד שורה של מכשירים אחרים, אבל הם יקרים וקשים להשגה אפילו יותר ממנו. אמנם קיימים מכשירים סיניים זולים יחסית, אבל שוב, לכו תמצאו אותם. אני מודיע בזאת שאם ייבאו לארץ מכשיר קריאה צנוע וחביב, עם תמיכה אוניברסלית בשפות (כדי שלא יהיו פדיחות כשקוראים עברית למשל), אקנה אותו מיד לצורך הזה בדיוק: הקלאסיקות אמנם ידועות בסבלנותן, אבל לי כבר קשה לחכות שיהיה אפשר באמת לקרוא אותן.

אגב, לפי החישובים שלי, אצטרך בערך 23 מיליון מחזורי חיים כדי לקרוא את כל הספרים הטובים שמוצעים בחינם ובאופן חוקי ברשת. מה זה אומר? שעד שמישהו יחליט איך מתמודדים עם הפיראטיות, אפשר להתעלם מהבעיה ולבלות כמה עידני איכות עם ספרות אמיתית.

danext@gmail.com