ליבריסטאן

אם התרבות היא מה שמתרחש על פני הקרקע, מבקר התרבות הוא הציפור שמעופפת בשמיים ורואה - או חושבת שהיא רואה - את התמונה הגדולה, שכמעט בלתי-אפשרי לראות מלמטה.

זו אמנם נקודת התצפית המושלמת, אבל כל עוד המבקר נשאר בגבהים, הביקורת שלו מתקשה להשפיע. ציוצי הציפור החלשים נמוגים ברוח הרבה לפני שמישהו על האדמה יוכל לשמוע אותם ולהקשיב להם. והציפור עצמה נראית, בגלל המרחק, כמו נקודה זעירה. אם היא בכלל נראית.

אבל לציפור יש רגליים, ואם היא רוצה שיראו וישמעו אותה, היא יכולה לנחות ולהתחיל ללכת. או במילים אחרות, לא מטפוריות: לפעמים, כדי שהמבקר ישפיע, הוא צריך לעבור מהרמה האסטרטגית לרמה הטקטית; לעבור ממילים למעשים.

זה מה שאני מרגיש שהגיע הזמן לעשות גם כאן, בביקורת התרבות שמתקיימת בבלוג הזה. [אזהרה: הסבר ארכני, אך הכרחי, לפניכם.]

לאורך הכתיבה האינטנסיבית במסגרת הנוכחית, הלכו והתעצבו אצלי (כידוע לכם) תובנות מסוימות מאוד על עולם הספרות. אין לי יומרה להכתיר אותן כאוניברסליות או אובייקטיביות, אבל מנקודת המבט שלי הן בעלות תוקף.

התובנות האלה הכתיבו מידת ביקורתיות גבוהה כלפי תופעות רווחות בהווה, שלא עולות בקנה אחד עם מה שלדעתי ראוי לשם "ספרות", "אמנות" או "תרבות". אלא שבשלב מסוים, החבטות החוזרות והנשנות במה שרע מפסיקות לעשות את העבודה.

לי ברור שיש אלטרנטיבה ל"ספרות" של ימינו, אבל כרגע, כבר לא די לי בידיעה בלבד. מבחינתי, ביקורת יכולה להיות מועילה רק כשיש לה אלטרנטיבה ממשית, כזו שניתנת ליישום.

זיהוי בעיות הוא עניין נפרד לגמרי מאשר ההוכחה שיש אפשרות אחרת, ולכן, אני מרגיש שהגיע הזמן לנחיתה - ולעשייה.

העשייה, במקרה הזה, היא לגשר על פער עצום ומצער: מעולם לא היתה נגישות גבוהה יותר ליצירות מופת ספרותיות מכל התקופות והתרבויות, ומעולם לא היתה להן נוכחות מעטה יותר בתודעת האדם המצוי.

כי דווקא היום, כשהרשת מאפשרת להגיע כמעט לכל הספרות הטובה ביותר שנכתבה אי-פעם, הספרות הזו פשוט לא נספרת, ולפעמים אפילו עצם קיומה נשכח. את התוצאות אפשר לראות (כלומר לא לראות) בכל רשתות הספרים המובחרות.

אז מעכשיו, אני מתכוון לבנות בעזרת הבלוג גשר - צר מאוד, אבל עדיין גשר - על-פני התעלה המלאכותית שהוקמה בינינו לבין הספרות האמיתית, וזאת תהיה תרומתי הצנועה להחזרת הכבוד המגיע לספרות הזו.

הרשת, כידוע, מלאה במיליוני טקסטים ספרותיים שנמצאים ב-Public Domain, וניתנים לקריאה חופשית, הורדה, העתקה וכל מה שבא למישהו לעשות בהם. וזה כולל את רוב-רובה של הספרות ברגעיה הגדולים, המופתיים.

הבעיה היא שלאף אחד אין סבלנות להתחיל לחפש דברים טובים לקרוא, והפוטנציאל נשאר לא ממומש. לכן מיניתי את עצמי לתפקיד האיש הסבלני: אני אהיה זה שיזנק בשבילכם למעמקי האתרים העצומים, ישוטט שם ויביא בחזרה אוצרות.

איך זה ייראה?

כל פוסט יהיה מוקדש ליצירה אחרת ויכלול כמה שורות יפות מתוכה. בדיוק כמו בשבילכם, גם בשבילי זה אמור להיות מסע גילוי, ולכן ברוב המקרים, אצטט דווקא מתוך יצירות שלא קראתי בשלמותן: שורות שנתקלתי בהן במקרה, תוך כדי שיטוט אקראי וחסר-יעד, כאלה שהצליחו ליצור אצלי עניין ביצירה השלמה ובמי שכתב אותה.

הדגש יהיה על יצירות פחות ידועות ו/או כאלה שפחות נקראות בהווה. למשל, ייתכן שהסופר עצמו מוכר היטב, אבל לא היצירה המסוימת שבחרתי. בהמשך לציטוט עצמו יופיעו, לפי הצורך, קישורים לא רק לטקסט המלא, אלא גם למידע ולאתרים רלוונטיים אחרים. הכל כדי שתאוות הספרות תרייר ביתר אפקטיביות.

המטרה היא לאו-דווקא להריץ אנשים לקרוא את המקור במלואו. די לי בעצם העובדה שרסיס של יצירה טובה עולה לתודעה, חוזר להיות נוכח ביומיום ומעורר סקרנות. הקטעים שייבחרו יהיו כאלה שיש בהם יופי גם כשלעצמם.

ועכשיו בקשר לשפות: אנגלית היא השפה הדומיננטית בספרות שנמצאת ברשת. אחת הסיבות היא שבהרבה מאוד מקרים, לאנגלית תורגמו ספרים מוקדם יותר מלשפות אחרות - וכך גם התרגומים, ולא רק היצירות המקוריות, נכנסו בינתיים ל-Public Domain. אז המדיניות כאן תהיה לפי הפירוט הבא.

אם טקסט המקור הוא בעברית (למשל כזה שמצאתי באתר פרויקט בן יהודה), הציטוט יופיע כמובן בעברית.

אם טקסט המקור הוא באנגלית, הציטוט יופיע באנגלית בלי תרגום לעברית.

אם טקסט המקור הוא בשפה שאני מבין, ושאינה אנגלית, הציטוט יופיע בשפת המקור ומתחתיו תרגום שלי לעברית.

במקרה הזה, אם קיים תרגום של הטקסט המלא לאנגלית, אקשר אליו בהמשך הפוסט. אם לא קיים תרגום כזה (וזה קורה לפעמים ביצירות פחות מוכרות), הקשר של הקוראים עם היצירה יצטמצם בדרך כלל לאותו קטע שהבאתי, אבל כמו שאמרתי, גם בזה יש ערך רב בעיניי.

אם טקסט המקור הוא בשפה שאני לא מבין, הציטוט יהיה מתוך התרגום לאנגלית, וגם כאן לא יהיה תרגום נוסף לעברית (גם כי אני מניח ידע סביר באנגלית, וגם כי עדיף בלי הזוועה שנקראת תרגום מתווך).

הערה חשובה: גם אם היצירה תורגמה במלואה לעברית, לעולם לא אצטט מתרגום כזה (כי לרוב, הוא-עצמו מוגן עדיין בזכויות). כל תרגום לעברית שיופיע ליד המקור הוא שלי, וזה יצוין במפורש כדי למנוע אי-הבנות.

נראה לי שזה מכסה את כל ענייני המנהלה. רק אדגיש שוב: כל הטקסטים שיצוטטו הם כאלה שנמצאים ב-Public Domain. כלומר, לפי החוק הישראלי: הכותב מת לפני 70 שנה לפחות, וכך גם המתרגם(/ת/ים) במקרה של ציטוט מתוך תרגום.

בכל מקרה, אני מקווה שהשינוי הזה לא ייחווה כדרסטי יותר מכפי שהוא באמת, גם אם הוא מחייב ויתור, לפחות בשגרה, על פוסטים מהסוג הנוכחי. במקרים מסוימים אחזור אליהם, אבל בימים כתיקונם, אצטרך להזיז את עצמי לרקע ולתת ליצירות לדבר בעד עצמן. וכרגיל, הצעות והערות, כולל רעיונות ליצירות שכדאי לצטט פה, יתקבלו בברכה,.

לדעתי, די מהר יתברר לנו שסיפור מופתי אחד מהעבר אומר על עולם הספרות של היום אמת נוקבת יותר ממאה פוסטים ביקורתיים. כך שהמעבר הזה הוא מבחינתי שינוי אבולוציוני טבעי, ולא שבירה פתאומית לכיוון אחר. אז הנה, אנחנו נוחתים, וממשיכים את הדרך בהליכה.

danext@gmail.com