ליבריסטאן

I felt extremely comfortable on the couch. I thought it particularly entertaining to hear the doctor tell how it felt to die. There is always something pleasantly exciting about death–when it is reasonably far away from you. It seemed so beautifully far away from the perfume of the tobacco-smoke, the flavour of whisky, and the restfulness of the couch, and when my mind wandered to her across the fjord–as wander it would in spite of my studied attention–then death seemed so far off shore that I could scarcely follow the description of how it felt to others to die.

—

מתוך: איינאר קווראן (1859-1938), תקופת יובש (1905)

Einar Hjörleifsson Kvaran, A Dry Spell (לא הצלחתי לאתר את השם המקורי באיסלנדית)

תרגום מאיסלנדית: Jacobina Johnson

—

1. הטקסט המלא - בתוך הספר Seven Icenlandic Short Stories - בגרסת גוגל ובגרסת פרויקט גוטנברג (גם שאר הסיפורים מומלצים)

2. מידע על קווראן

3. ולמי שרוצה להכיר את העבר המפואר של הספרות האיסלנדית-נורדית - שלושת המאגרים האלה מציעים המוני טקסטים בתרגום לאנגלית: EGIL, Heimskringla, ומאגר הסאגות האיסלנדיות.

—

danext@gmail.com

Había una vez en una colmena una abeja que no quería trabajar, es decir, recorría los árboles uno por uno para tomar el jugo de las flores; pero en vez de conservarlo para convertirlo en miel, se lo tomaba del todo.

Era, pues, una abeja haragana. Todas las mañanas apenas el sol calentaba el aire, la abejita se asomaba a la puerta de la colmena, veía que hacía buen tiempo, se peinaba con las patas, como hacen las moscas, y echaba entonces a volar, muy contenta del lindo día. Zumbaba muerta de gusto de flor en flor, entraba en la colmena, volvía a salir, y así se lo pasaba todo el día mientras las otras abejas se mataban trabajando para llenar la colmena de miel, porque la miel es el alimento de las abejas recién nacidas.

Como las abejas son muy serias, comenzaron a disgustarse con el proceder de la hermana haragana.

פעם היתה באחת הכוורות דבורה שלא רצתה לעבוד. כלומר, היא נדדה מעץ לעץ כדי לאסוף את צוף הפרחים; אבל במקום לאגור אותו כדי להפוך אותו לדבש, זללה את כולו בעצמה.

היא היתה, אם כך, דבורה עצלה. בכל הבקרים, כשהשמש בקושי הספיקה לחמם את האוויר, הדבורה הקטנה הציצה מפתח הכוורת, ראתה שמזג האוויר טוב, הסתרקה בעזרת כפותיה, כמו שעושים הזבובים, ואז יצאה ועפה, מרוצה מאוד מהיום היפה. מתה מעונג היא זמזמה מפרח לפרח, נכנסה לכוורת, חזרה ויצאה, וכך העבירה את כל היום בזמן שהדבורים האחרות הרגו את עצמן מרוב עבודה כדי למלא את הכוורת בדבש, כי הדבש הוא מזונן של הדבורים שנולדו זה עתה.

מאחר שהדבורים רציניות מאוד, הן התחילו להתמרמר על התנהגותה של אחותן העצלה.

—

מתוך: הורסיו קירוגה (1878-1937), הדבורה העצלה [תחילת הסיפור] - בקובץ סיפורים מהיער (1929)

Horacio Quiroga, La Abeja Haragana (Cuentos de la selva)

(התרגום הצולע - שלי)

—

1. הטקסט המלא (ספרדית)

2. כל הקובץ סיפורים מהיער (ספרדית)

3. הביוגרפיה המסויטת של קירוגה - כאן וכאן

4. קובץ אחר של קירוגה, (סיפורים) על אהבה, טירוף ומוות, זכה לתרגום מצטיין לעברית - של טל ניצן בהוצאת חרגול. הנה קישור לעמודי המידע על הספר באתר ההוצאה - כולל טקסטים מלאים של שלושת הסיפורים הראשונים.

—

danext@gmail.com

Too much good luck no less than misery
May kill a man condemned to mortal pain,
If, lost to hope and chilled in every vein,
A sudden pardon comes to set him free.
Thus thy unwonted kindness shown to me
Amid the gloom where only sad thoughts reign,
With too much rapture bringing light again,
Threatens my life more than that agony.
Good news and bad may bear the self-same knife;
And death may follow both upon their flight;
For hearts that shrink or swell, alike will break.
Let then thy beauty, to preserve my life,
Temper the source of this supreme delight,
Lest joy so poignant slay a soul so weak.

—

מיכלאנג'לו בואונרוטי (1475-1564), הסונטה Joy May Kill (זו הכותרת שניתנה לה בתרגום לאנגלית. הסונטה מזוהה במקור לפי מילים מהשורה הראשונה שלה - ראו למטה)

Michelangelo Buonarotti, Joy May Kill (Non men gran grasia, donna)

תרגום מאיטלקית: ג'ון אדינג סימונדס (John Adding Symonds, 1840-1893)

—

ולשאלתכם - כן, זה אותו מיכלאנג'לו שמוכר לנו יותר כענק הפיסול והציור. הוא גם כתב סונטות ומדריגלים, שרבים מהם הוקדשו, לפי ההשערה המקובלת, לאהובו הצעיר תומזו דאי קווליירי ולגברים אחרים. השירים האלה תורגמו לאנגלית כאילו מדובר בהם על נשים, וסימונדס היה הראשון שתרגם אותם בצורה נאמנה למקור (עניין די מסוכן בתקופה הוויקטוריאנית).

—

1. אוסף סונטות של מיכלאנג'לו בתרגום סימונדס (אנגלית)

2. מאמר נרחב על השירה ההומו-ארוטית של מיכלאנג'לו

3. פריוויו של הספר The Poetry of Michelangelo: An Introduction

4. תמונות של המהדורה הראשונה של השירים, שיצאה ב-1623 (60 שנה אחרי מותו)

5. אתר מקיף על סימונדס, עם יצירות ותרגומים שלו

6. עוד יצירות של סימונדס, בפרויקט גוטנברג

—

danext@gmail.com

「おい地獄さ行ぐんだで！」
二人はデッキの手すりに寄りかかって、蝸牛が背のびをしたように延びて、海を抱え込んでいる函館の街を見ていた。――漁夫は指元まで吸いつくした煙草を唾と一緒に捨てた。巻煙草はおどけたように、色々にひっくりかえって、高い船腹をすれずれに落ちて行った。彼は身体一杯酒臭かった。

"היי, הולכים לגיהינום!"

השניים נשענו על מעקה הסיפון, התמתחו כמו חילזון שהתארך על קצהו, והביטו בעיר האקודטה המחבקת את הים. –הדייג פלט בליווי רוק את הסיגריה, שאותה כילה בעישון עד לאצבעותיו. הסיגריה, כמו בלהטוט, הסתחררה לכאן ולשם ונפלה מטה תוך התחככות בדופן הגבוהה של הספינה. גופו של האיש הסריח כולו מאלכוהול.

—

מתוך: קוביאשי טקיג'י (1903-1933) [קוביאשי הוא שם המשפחה], ספינת הסרטנים (1929) - פתיחת הסיפור

小林 多喜二，『蟹工船』

Kobayashi Takiji, Kanikōsen

(התרגום הצולע - שלי. ידיעותיי ביפנית רחוקות משלמות, ולכן - לשם הזהירות, ובמסגרת המסע הבלשי לפענוח הדיאלקט שבשורה הראשונה - נעזרתי גם בתרגום לאנגלית, שאליו קישרתי למטה)

—

1. הטקסט המלא באתר Aozora Bunko (יפנית)

2. תרגום לאנגלית של הפרק הראשון בנובלה

3. על הספר

4. על קוביאשי

מאמרים שעוסקים בפופולריות המחודשת שלה זכה הספר (בעל האוריינטציה השמאלית) בשנה שעברה (בעלת האוריינטציה של סוף-העולם-שמאלה) בקרב הקהל היפני:

5. דיווח בניו יורק טיימס

6. מאמר פרשנות על התופעה מאת הירוקזו טואדה, פרופסור לספרות באוניברסיטת וואסדה בטוקיו, ב-Yomiuri Online

7. עוד מאמר באותו נושא

—

danext@gmail.com

"To Siberia–Cedar Island!"

"Yes, mother. From what I can make out, father is there, a prisoner of some people called the Svlachkys, and all on account of a wonderful stone chest, said to be filled with gold and silver."

"It cannot be true, Bob."

"I think it is. This dead sailor's name was Ruel Gross—-"

"Ruel Gross!" Mrs. Cromwell started. "I heard of him before. Your father said he possessed a wonderful secret."

"He did–about the stone chest. The whole truth is, so far as I can understand, he got father to go up there in search of it. After it was found they got into some trouble with the natives, and Ruel Gross abandoned father to his fate. Here is a handmade map of the locality."

"Pray Heaven your father still lives," murmured Mrs. Cromwell. "But you say you are going up there. How?"

—

מתוך: ג"א הנטי (1832-1902), תיבת האבן (1899), פרק 2

G.A. (George Alfred) Henty, The Stone Chest, Chapter II: Off For Zaruth

—

1. הטקסט המלא

2. מידע על ג"א הנטי

3. עוד יצירות של הסופר

4. אתר הבית של Henty Society

5. פריוויו ב-Google Books של הספר Narrating Africa: George Henty and the Fiction of Empire, שבוחן את הסיפורים של הנטי כמקרה מייצג של הספרות הקולוניאלית בכלל וזו של האימפריה הבריטית בפרט.

—

danext@gmail.com