ליבריסטאן

8 תגובות לפוסט "דזאי: מכתב אישי"

1. מאת נשמה אחרת:
   3 בנובמבר, 2009 בשעה 17:07

   מקסים

2. מאת דן:
   4 בנובמבר, 2009 בשעה 13:01

   אני אמסור לו

3. מאת רומי:
   18 בנובמבר, 2009 בשעה 9:13

   לא בטוחה ש"אפילו לחרק קטן היו חמש דקות של כנות" אבל הסיפור מטלטל. איך הגעת לדזאי? כך סתם? במקרה? (אמרת ש- you happened to stumble upon him). תודה

4. מאת דן:
   18 בנובמבר, 2009 בשעה 13:34

   כן, הגעתי אליו במקרה, כשחיפשתי תרגומים לאנגלית של ספרות יפנית, ומצאתי בין היתר את האתר הזה - http://no-sword.jp/translations. האתר הוא של מתרגם אמריקאי צעיר שחי ביפן, והוא פרסם שם גם שני תרגומים לסיפורים קצרים של דזאי. קראתי אותם, המשכתי לקרוא במקומות אחרים על האיש, והתחברתי אליו מיד.
   אני מקווה שכבר השבוע אעלה עוד סיפור שלו. אני עובד גם על תרגום של אחד הסיפורים שמופיעים באתר הנ"ל.

   ולגבי החרק - בתור מי שהתעסק לא מעט עם חרקים בגיל הגן, יש אנשים עם הרבה פחות דקות של כנות מהם

5. מאת הילה:
   14 בדצמבר, 2009 בשעה 20:44

   כן, עכשיו יצרו סדרת אנימה שנקראת aoi bungaku שמציגה שניים מהסיפורים שלו ומאוד התלהבתי מרוץ מלוס או run melos יש למישהו מושג איפה אפשר להשיג את הספר ואולי עוד ספרים שלו?

6. מאת דן:
   15 בדצמבר, 2009 בשעה 14:22

   את מלוס מצאתי רק באמזון יפן, אבל באמזון הרגיל יש כמה ספרים אחרים שלו, כאן - http://tinyurl.com/yak9ap7.

7. מאת הילה:
   15 בדצמבר, 2009 בשעה 16:24

   היי דן. תודה על התשובה הזריזה. גם "no longar human" הוא סיפר יפה.
   עד כמה שידוע לך יש תרגום באנגלית למלוס?

8. מאת דן:
   15 בדצמבר, 2009 בשעה 18:37

   כן, יש. את יכולה לראות אותו בערך בוויקיפדיה באנגלית על הסיפור. זה ספר עם כל מיני סיפורים, שכולל את הסיפור הזה.

לכתוב תגובה

שם

דואל (לא יוצג בשום מקום)

אתר