Ipad הז אינו אלא ניסיון טיפשי - אבל בהחלט יצליח כי מה לעשות בני אדם הם קונפורמי טיפשים ואוכלים כל מה שנותנים להם מבלי לחשוב, לפחות רובם המכריע - לנסות למצוא נישה חדשה. אני לא יכול לראות אותו כתחליף קינדל כי הוא מנסה לעשות דברים רבים וללא כל חומרה מספקת - מחשב יחסית חלש בשביל להיות באמת פלטפומרה כזו - וללא פונקציות מספקות - אין לו אפילו מולטי טסקינג שהיה בתקופה של חלונות 3.1 - ולכן הוא נופל בין הכסאות בתחום.

בנוגע למעבר הטכנולגי מספרי נייר לספרים אלקטרונים אני די חלוק בדעתי מצד אחד כחובב טכנולגיה משובע אני תמיד שמח לראות טכנולגיה חדשה שאכן עושה את העבודה שלה כמו שצריך, במקרה הזה של קריאת ספרים אני לא רואה איך מסכי LCD או LED יהיו ניגשים לפעולה זו.
אולי שהטכנולוגיה תבשיל יותר אז אכן המעבר יהיה אידאלי אך לא נראה לי שהיא תעלים לגמרי את ספרי הנייר. כפי שMP3 לא העלים את הCD והאחרון את הויניל.
המדיום הוא המסר לא?

התחלתי לכתוב בשם עט סתם. זה בגלל עניינים אישיים.

השבוע עיינתי ב"במחנה" ושמתי לב שלא אתה חתום על "עיתונאות לוחמת" אלא כתב אחר. מה פשר העניין? נגמר החוזה? או עניינים אישיים. 

לאחת: אני בהחלט רואה את המדיום המודפס נשאר בסביבה, בעיקר מבחינת מי שלא צורך ספרים בכפייתיות, או מעדיף ספרים יותר ישנים ולא הכי מתעניין ביבול העכשווי. בהתחשב בזה ש(בישראל) מנוי לספריה הוא חינם, יש לזה עדיפות מיידית על-פני מכשיר שיש לו עלות כבדה. אולי כשהמכשירים יגיעו לרמת מחירים סבירה, כמו שקרה עם נגני MP3 ודיסק און קי (ושם לקח לזה כמה וכמה שנים), תהיה להם פופולריות אמיתית.

לאבי: נכון, אי-אפשר לדעת, השאלה היא רק מי יזכה לקבוע את הסטנדרט שהאחרים יילכו בעקבותיו. וגם אני חושב שיש למעבר לזה סיכוי להכפיל, אם לא יותר, את כמות הספרים שיוצאים לאור.
רק נ.ב. הכרחי - הילדים היום יותר חכמים? הרי טכנולוגיה לא יכולה להעלות איי-קיו. לכל היותר אפשר להגיד שיש להם השכלה רחבה יותר, וגם זו קביעה שרחוקה מלהיות נכונה; הכי מדויק יהיה לומר שיש להם מיומנות רבה יותר במולטיטסקינג. זה עניין של הרגל, לא של אינטליגנציה. ובוא לא נשכח שלפחות מבחינת סף היכולת הטכנית הנדרש לשימוש בכל טכנולוגיה עכשווית, יש ירידה דרסטית, כי מעולם לא היה דגש רב יותר על נוחות וקלות שימוש. כדי להפעיל מחשב בתור נער, בימי ה-DOS, הייתי צריך להיות הרבה יותר משכיל-טכנולוגית בהשוואה להפעלה של המחשב שעליו אני כותב עכשיו, או בהשוואה למכשירים המאוד סלחניים ולא תובעניים שילדים משתמשים בהם היום. הטכנולוגיה נעשית מורכבת ומתוחכמת רק מאחורי הקלעים; מצד המשתמש יש ירידה עקבית בדרישות הסף ובקושי השימוש, כך שאפילו בזה אי-אפשר לדבר על איזושהי חוכמה יוצאת דופן.
ולגבי הטענה שילדים היום קוראים יותר? כנ"ל.

אני מסכים עם גלעד.
אי אפשר באמת לדעת איך ייראה מכשיר הקריאה בעוד חמש שנים (נניח).
כשהמחשב הגיע הביתה, היה מי שאמר שאין לו צורך במכישר שתוקע את הילד כל היום מול space invaders. היום ברור לכולנו שהילדים יותר חכמים - וגם קוראים הרבה יותר - גם בגלל המחשב הביתי.
עוד ניחוש - באותו עניין - עם המעבר לספרים אלקטרוניים תצא לאור כמות כפולה של ספרים מדי שנה.

לא כדאי להיות פסימיים כל כך. אני חושבת שהספרות תשרוד גם את זה. מה שכן, לאו דווקא ברור כל כך שתהיה נטישה של פורמט הספר המודפס לטובת הגרסה הוירטואלית. אם ספר מודפס עולה 30 ש"ח, ואנשים דווקא די נהנים מהפורמט הטכני הזה, אפשר שהוא ישמר לצד הגרסה הוירטואלית. בניגון למוסיקה או עתונות, תכנים שצורכים בד"כ כלל במשך של שעה לכל היותר, ספר זה תהליך שיכול לקחת גם שבוע, או שבועיים. ואנשים מסויימים ( צעירים) מחבבים את הפורמט המודפס, כשמדובר על צריכה לאורך זמן.
אני לא רואה מה כיף לשכב במיטה עם לוח אלקטרוני, כלומר מדוע זה עדיף על לשכב במיטה עם ספר רגיל. ואם המחיר נורמלי, זה יכול להשמר.
לעתון באמת אין הצדקה אמיתית להיות מודפס. זורקים אותו מהיום למחר. כך גם להיטי הפופ השונים. רובם לפחות.
נקווה שהספר, והספריות, ישמרו. יש דברים שהטכנולוגיה יכולה רק לקלקל.

אני מקווה מאוד שאתה צודק. אבל היום, אחרי שהעליתי את הפוסט, נתקלתי בניו יורק טיימס במאמר שמפריך, על פניו, את הסברה שאין אופן צריכת תכנים שיכול לנצח את הספרות. המאמר נמצא כאן:
http://www.nytimes.com/2010/01/20/education/20wired.html
כדאי לך מאוד לקרוא אותו, ובמיוחד את התגובות - רובן של הורים ומורים, שמספרים ממקור ראשון על מה שאפשר להגדיר רק כמפולת רבתי אצל צעירים, בדיוק בכל מה שקשור ליכולת הקליטה של מחשבות - ואפילו לא הכי מורכבות - שמועברות באמצעות שפה כתובה/מילולית. תשומת לב והקשבה הן יצורים נכחדים, וזה מה שמאפשר בין היתר את שינוי הסטנדרטים בנוגע למה קביל או לא קביל בקריאה. ראיתי כבר, באתרים אחרים, תגובות שלפיהן ה-iPad אמנם לא מספק קריאות טובה, אבל הוא עדיף על קינדל "כי הקינדל מתפקד גרוע בכל מה שהוא לא קריאת ספרים" (כלומר שימוש באינטרנט וכדומה).
מי שהיה אולי נביא הזעם הכי משכנע בנושא הזה הוא ניל פוסטמן (http://www.neilpostman.org), שהסביר בצורה מבריקה איך האצת הטכנולוגיה גורמת, אכן, לחיסול הקשב, שמוביל לערעור והרס כל מה שמבוסס על קשב (וכל הישגי התרבות המערבית, כולל הדמוקרטיה, נכללים ברשימת ההשמדה הזו). פוסטמן - ואני מסכים איתו - לא מתנגד לטכנולוגיה חדשה כשלעצמה, אבל טוען שחייבים להשתמש בה בריסון ובביקורתיות, אחרת היא הופכת להרסנית. מה שקורה היום בדור הצעיר והצעיר מאוד הוא דוגמה חיה ליציאה כזו מכלל שליטה.
כמובן שאני לא חושב שזה ישמיד את הספרות לגמרי, אלא לכל היותר יחזיר אותה לימיה כעיסוק של מיעוט מבוטל באוכלוסייה. זה אולי לא גרוע כשלעצמו, כי מי שבאמת אוהב ספרות כנראה לא יינזק; אבל במישור החברתי, אי-אפשר שלא לראות בזה נסיגה איומה אל מצב קדם-אלפביתי, ודווקא "בזכות" מה שנראה על-פניו כמו תחכום גובר והולך של האדם.

לא חושב שיש מקום לדאגה. קינדל מצליח מאוד וברור שיש שוק למכשירים שמיועדים לקריאה של ספרים. בתור מישהו מעודכן טכנולוגית אתה יכול לראות שההתלכדות הטכנולוגית היא לכיוון של מכשירים וורסטאלים מספיק כדי להראות את כל סוגי התכנים, דוגמאת החברה שהזכרת.

טכנולוגיה זה דבר כלכך מהיר ומבעבע, המסכים ימשיכו להשתפר עד שהם יוכלו להציג ספרים בצורה אידיאלית, למה לא בעצם? מה תהיה הסיבה לעצור פתאום? האיי פאד הוא פשוט עוד מוצר נוסף בתוך קטגוריה חדשה שרק מתחילה לקבל את הצורה שלה עכשיו.

המילה הכתובה היא טכנולוגיה מדהימה ועקשנית מאוד, הפלטפורמה של עצים מתים היא רק פלטפורמה ולא חלק מהותי מהתהליך הקסום של העברת מחשבות מאדם לאדם באמצעות שפה. ושוב… הדאגה היחידה צריכה להיות משינויים תרבותיים-חשיבתיים שיגרמו לכך שלדורות הבאים לא יהיה הריכוז הסבלנות והדמיון להינות מהמדיום המדהים הזה.

למרות החששות שלך והדוגמאות שאתה מספק למגמה כזו - אני מוכרח להגיד שאני לא מרגיש שזה המצב, אני חושב שאם הספרות הצליחה לשרוד את הטלווזיה היא כבר תצליח לשרוד כל סוג של אופן צריכת תכנים שהוא…