שנת ישרים
הפז"ם דופק. 2010 התחילה, והחלטתי שהדרך לקדם את פניה - ואת פניו המלוטשים של המדרון החלקלק, שבו ימשיכו ויזלגו גם השנה שאריות הציוויליזציה - היא בשני ציטוטים.
אני רוצה להקדיש את הרשימה הזאת לזכרו של דן דאור. לא הכרתי אותו אישית, אבל הכרתי את פועלו. אין הרבה אנשים שהליכתם מדלדלת ברגע אחד תרבות שלמה, והוא היה לדעתי אחד מהנדירים האלה. הוא יחסר לי.
–
הקטע הראשון הוא של דזאי (תורגם מהמקור היפני שמופיע כאן). הפעם הסיפור(ון) קצר כל-כך, שחבל לתקוע את המחשב עם PDFים. אז הנה הוא, כולו, פה למטה:
–
דזאי אוסמו / המילים האהובות עליי
מאיזושהי סיבה, כולם מגזימים בשימוש בשפה מגונדרת. יש תחושה של אונס המילים היפות. אוגאי [מורי אוגאי, סופר יפני חשוב שהיה נערץ על דזאי] אומר דבר חכם:
"כשלוגמים שיכר, אסור להרחיק ולמצוץ גם את השמרים".
ולכן אני אומר: לי אישית אין מילים אהובות.
–
המשהו הקטן השני הוא של המשורר בן המאה ה-17 מצואו באשו, מתוך יומן המסע הדרך הצרה לאוקו.
הקטע הוא מתוך הפרק השלישי במסע וביומן, שבו מתוארת ההגעה למקום בשם סוקה. התרגום הוא שלי (המקור - כאן), בהתייעצות עם תרגומים ליפנית מודרנית (כתובותיהם שמורות במערכת, מטעמי הימנעות מטרחנות-יתר).
אז ככה:
–
התכוונתי לצאת לדרך בידיים ריקות, אבל נאלצתי לקחת איתי חליפת קאמיקו [בגדי נייר להגנה מפני קור], יוקטה [בגד קיץ קל], בגדי גשם, דיו, מברשת וכדומה, ונוסף על כך, את מתנות הפרידה ההכרחיות ושאר הדברים שנתנו לי התקשיתי כצפוי להשליך, והעובדה שכל המטען הזה הפך לצרה בדרך היתה בלתי-נמנעת.
–
משני הקטעים האלה אפשר ללמוד משהו גם כאן, במקום שבו מתחילה הדרך שנקראת 2010. מאחר שאני לא מורה לספרות, אשאיר לכם את הפירושים, כל אחד בינו לבין עצמו.
danext@gmail.com
2 בינואר, 2010 בשעה 0:15
הקטע הראשון הוא פשוט רגע של חסד.
מעולה.
תודה.