רכישה מעגלית
אתמול, בעקבות החזרת ספר שקיבלתי במתנה, מצאתי את עצמי בחברת זיכוי של אחת הרשתות. לא זיכוי קטן, התברר לי בקופה של הסניף שאליו נכנסתי לצורך ההחזרה. הסניף היה גדול, ולי היתה רשות לקחת מה שבא לי, והרבה מזה. נהדר, נכון?
אולי בשביל מישהו שרגיל לקנות בחנויות רשת. במקרה שלי - אחד שכבר שנים לא קנה ספר חדש, שרגיל לנבירה בחנויות משומשים, ושיחסיו עם ההיצע הנורמלי של הרשתות מסתכמים במשחק מזוכיסטי פה ושם - הזיכוי התגלה ככרטיס כניסה ללימבו.
כל מה שרציתי היה לקנות איזה ספר אמנות או שניים, כי גם הספר המקורי היה מאותו ז'אנר. אבל בסניף הראשון לא מצאתי כלום, אז הלכתי לסניף אחר. המלאי שם היה שונה רק במעט, ושוב לא מצאתי כלום. היום הלכתי לסניף הכי גדול בתל אביב - וגם שם, כל מה שחיכה לי היה פגישת מחזור עם הספרים מהסניפים הקודמים.
באיחור מסוים הבנתי שאין טעם להמשיך להסתובב בין סניפים, כי חנויות רשת הן, כולן, אותה חנות בדיוק. לא בדיוק תובנה חדשה, אבל רק ברגעים כאלה קולטים אותה באמת. רק הגודל קובע עד כמה המלאי יהיה מגוון, וברגע שביקרת בחנות הכי גדולה, החיפוש למעשה נגמר. בכל השאר יהיו לך סיכויים נמוכים יותר.
טוב, עכשיו אני מכיר את כל ספרי האמנות שעושים סירקולציה באותה רשת. אז בלית-ברירה צריך להתפשר על איזשהו ספר נורמלי, מה שמכונה "פרוזה". החלטתי, בעקבות מאמרים שהתוודעתי אליהם בזמן האחרון, שהגיע הזמן לקרוא רומן של ס. יזהר. חה! שניים מהסניפים בכלל לא החזיקו ספרים שלו, והשלישי החזיק אחד, בעותק בודד ומבויש, מה שגרם לי להתמלא צער ולוותר על הקנייה לגמרי.
וככה, ממדף למדף, מקטגוריה לקטגוריה, רק נעשה לי ברור יותר ויותר שאני לא באמת יכול לקנות שום ספר במקום כזה. אם הזיכוי היה לחנות משומשים, הייתי מנצל את כולו תוך שעה. כאן, איך לומר, זה קצת בלתי-אפשרי.
אל תבינו לא נכון; הרעיון הוא לא להשמיע תלונות מעצבנות על עודף-משאבים, כמו הנודניקים ש"כבר לא יכולים יותר לנסוע בכל המרצדסים האלה". הרי זיכוי אחד ביד עדיין טוב משני עצים-לשעבר ללא פתק החלפה. בסוף בטח אמצא משהו; אבל החוויה. ללכת בכל העיר, להיכנס שוב ושוב לחנויות רחוקות זו מזו, ולמצוא את עצמך באותו מקום עצמו, עם אותם ספרים שאתה לא רוצה ואותה חתיכת נייר רודנית שכופה עליך לבחור אך ורק מביניהם. The horror, the horror.
danext@gmail.com
תגים: ביבליומניה, רשתות
9 בפברואר, 2010 בשעה 23:05
בתור מוכר ברשת ספרים אני חייב לציין שהפוסט הזה שלך הוא מעט קטנוני,
בכל רשת תוכל להשיג כל ספר שתרצה ואמנות בפרט כל עוד הוא לא יצא לפני עשרים שנה
ובמידה והוא לא מונח כרגע על המדף יוכלו להזמין אותו עבורך, אם הוא לא נמצא במחסנים
הוא יוזמן עבורך מחו"ל. מרגיש בעיקר שנכנסת למוד אנטי וכך גם יצאת בידיים ריקות.
הרומנטיזציה של חנויות הספרים המשומשים אהובה גם עלי אבל מה לעשות שברשתות הספרים
האווירה היא אחרי הכל שונה ומה שתופס את שטח המדף הוא מה שמוכר ואם נפשך חושקת בספר
שלא נמצא שם, כפי שכבר אמרתי, כל מוכר חביב ישמח להזמין עבורך את מה שאתה מחפש.
10 בפברואר, 2010 בשעה 0:19
אני במקרה הייתי צריך לרכוש עבור עצמי את 'זיגמונד פרויד - תרבות בלא נחת- הוצאת דביר' (היה שם איזה מאמר שנורא רציתי לקרוא) והמקום היחיד שהצלחתי למצוא אותו (גם אני, רוב ספרי נרכשו בחנויות יד שניה) היתה ב"סניף הכי גדול בתל אביב" , קרי "צומת ספרים" בדיזנגוף סנטר. ככה, למרות שאני לחלוטין איתך ב-99% מדעותיך בבלוג, לפעמים הם, כלומר הרשתות האוורסיביות, גם משמשות אותנו, אוהבי הספרים, ולא רק את "רוכשי הבסטסיילרים (תארוז למתנה)".
10 בפברואר, 2010 בשעה 12:18
זה בסך הכל תיאור של חוויה סובייקטיבית, של מפגש עם פן מסוים של הרשתות, שלא יוצא (לי) לפגוש בדרך כלל. זה לא כתב אישום נגד חנויות רשת, ובטח שלא פסק דין. כשלעצמן, רשתות לא "טובות" או "רעות" יותר מסוגים אחרים של חנויות ספרים, אבל האופי שלהן לא תמיד מתאים לכל סוג של חיפוש.
10 בפברואר, 2010 בשעה 20:00
חנויות ספרים בכלל הן דבר שהולך לחלוף מהעולם, בתוך שנים בודדות יוכלו להדפיס לנו על המקום כל ספר שנרצה כולל הכריכה והכל ולא יהיה צריך להחזיק מלאי בכלל. חנויות הספרים יד השניה יקבלו מעמד דומה לאלה של חנויות ויטנאג' או עתיקות היום, הן יפנו לאלו שאוספים ספרים כתחביב ומעוניינים בספר כחפץ ולא רק כתוכן טקסטואלי.
12 בפברואר, 2010 בשעה 1:55
רונן - לצערי, גם אני נתקלתי בחוויות מהסוג שמתאר דן, אם כי ברוב הפעמים כשאני נכנס לחנות רשת אני כן מוצא את מבוקשי.
דן - דווקא אחת המציאות המפתיעות קרתה לי בסניף של סטימצקי. הם מכרו שם את ספר הקומיקס המדהים (והענקי, פיזית) של ארט ספיגלמן, In the shadow of no towers, ב-30 שקל בערך, בכריכה קשה (באמאזון הכריכה הקשה, שאזלה, עולה עכשיו יד שנייה 80 דולר ומעלה). לא היה להם מושג מה הם מחזיקים, וזה היה נפלא.
גלעד - חכה עם התחזית הזו. אני שומע אותה מאז האייטיז.
12 בפברואר, 2010 בשעה 11:21
30 שקל? לא ייאמן. זה מעודד, כי אני באמת מנסה לחפש שם קומיקס/ספרים על קומיקס. אולי זה אומר שאני צריך להקדיש יותר זמן לעגלות המוזלים.
14 בפברואר, 2010 בשעה 14:15
אתך באבלך. מה שכן, זה מה שקורה כשבודקים שיניים של סוס שקיבלת במתנה.
אבוי!
וחבל שוויתרת על יזהר, לא חשוב איזה משלו.